ראש השנה בפריז, מקבץ מתכונים לשנה מתוקה מאוד

עם טרייפל כזה השנה בטוח תהיה מתוקה (צילום: שרון היינריך)
כבר שש שנים שאני חוגגת את ראש השנה בפריז. יש משהו מוזר מאוד בשילוב הזה של מגורים מחוץ לישראל וחגים, מצד אחד הנטייה היא לחגוג ולהיות שותפים לכל יום חג (וגם ואבל), ומצד שני האווירה מסביב לא תואמת את מה שקורה בלב. בתוך כל הרגשות המעורבים האלה, הבלוג שלי ואתם מהווים בית נפלא לחגיגות, המתכונים שאני מעלה משמחים אתכם וגם אותי ואין מאושרת ממני כשאני מקבלת מכם תמונות של הקינוחים שרקחתי בפריז, מככבים על שולחנות החג שלכם. 

כדי שיהיה לכם קל יותר, ריכזתי כאן כמה מתכונים המתאימים לדעתי לראש השנה, כולל מתכונים שהעלתי בשנים קודמות. כדי להכנס למתכון לחצו על שם המתכון והתחילו לתכנן את קינוח החג.


שיתוף פעולה שלי עם רגע מתוק של עלית (צילום: שרון היינריך)


לא טארט אחד, שניים, שמרכיבים קינוח מופלא לחג (צילום: שרון היינריך)


כל אחד יכול לבחור את הטעם שלו (צילום: שרון היינריך)


אחת העוגות הכי מבוקשות בבלוג, סכנת התמכרות (צילום: שרון היינריך)


אם אין תאנים, תוכלו לעשות שימוש בפרי אחר (צילום: שרון היינריך)


חטיפים לחג (צילום: שרון היינריך)


קינוח כוסות חגיגי (צילום: שרון היינריך)

שנה טובה!
שלכם
שרון

טארט בריבוע עם שוקולד, קרמל ואגוזים לשנה סופר מתוקה DOUBLE TARTE

טארט בריבוע לשנה מתוקה מאוד (צילום: שרון היינריך)
אז אתם כבר יודעים, אני בתקופת הטארטים שלי. לאחרונה אני אופה עוד ועוד טארטים, קטנים, גדולים, עם פירות, עם שוקולד, כל שילוב שעולה על ראשי נכנס לתוך קלתית שזופה מאוד וכמה שיותר פציחה. לקראת השנה החדשה, החלטנו חברי פרויקט "מבשלים ביחד" להגיש לכם ארוחה שלמה לחג. כל אחד מחברי הפרויקט בחר לכם מנה האהובה עליו או מאפיינת אותו וכך נאספו להן מנות ראשונות, עיקריות וכמובן שגם קינוחים. אם הייתי יכולה להכין את כל המתכונים האלה אני בטוחה שהייתה יוצאת לנו ארוחה מושלמת לתחילתה של שנה נפלאה.

שני הטארטים מוצמדים לפני הציפוי בשוקולד (צילום: שרון היינריך)

לקראת השנה החדשה החלטתי לעשות שני סוגים שונים של טארטים מיוחדים. טארטים שהם מעט מחוץ לקופסא, אולי מורכבים יותר ודורשים השקעה של זמן, אבל התוצאה שווה את המאמץ. בטח אתם שואלים את עצמכם מה כבר אפשר לעשות עם טארט, בסך הכל מדובר בבצק פריך עם מילוי כלשהו, אפשר לשחק מעט עם הצורה, מלבן, עיגול ריבוע או משולש, רצוי לגוון בקרמים, אבל מה עוד?

הטארט הראשון שרקחתי לראש השנה הוא טארט מודולרי, כזה המורכב מכמה טארטים שונים שיכולים להוות ביחד קינוח שקולע לטעמם של כמה וכמה אורחים. הטארט השני הוא בעצם טארט בריבוע, כזה המורכב משני טארטים קטנים שכל אחד מהם ממולא במילוי אחר. מצמידים את שניהם כך שתווצר מעין קופסת טארט עם כמה שכבות של מילוי, טובלים את כל הקסם הזה בשוקולד ותוהים איך לא חשבנו על זה קודם.

האורחים שלכם יופתעו (צילום: שרון היינריך)


טארט בריבוע 
גנאש שוקולד מריר, קרמל מלוח, קרם טופי ואגוזים, מצופה בשוקולד
10 רינגים צרפתיים בקוטר 6.5 ס"מ גובה 1.5 ס"מ (מתקבלים 5 טארטים בריבוע)

חומרים:
בצק פריך (Pate Sucree):
170 גרם קמח רגיל
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות (עדיף קרה)
20 גרם אבקת שקדים
60 גרם אבקת סוכר
2 גרם מלח
30 גרם ביצים (כחצי ביצה תלוי בגודלה)

גנאש שוקולד מריר:
130 גרם שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד מריר 66% ומעלה

קרם קרמל מלוח:
100 גרם סוכר
100 גרם שמנת מתוקה
גרגרי וניל משליש מקל וניל
70 גרם חמאה רכה, חתוכה לקוביות
רבע כפית מלח פלור-דה-סל (פרח המלח), אם אין אז קורט מלח רגיל

קרם טופי עם אגוזים קלויים:
70 גרם חלב ממותק (מרוכז), או 30 מ"ל שמנת מתוקה + 40 גרם חלב ממותק
70 גרם חמאה
40 גרם סוכר חום (כהה)
10 גרם סילאן או דבש
100 גרם תערובת אגוזים קלויים - מלך, פקאן ולוז (קלופים וקצוצים גס מאוד)

ציפוי שוקולד:
300 גרם שוקולד מריר מומס (עדיף מטומפרר על פי הוראות היצרן) מעורבב עם 30 גרם אגוזי לוז קלויים קצוצים
300 גרם שוקולד חלב מומס (עדיף מטומפרר על פי הוראות היצרן) מעורבב עם 30 גרם אגוזי לוז קלויים קצוצים
(תשומת לב כי יתכן שיישאר לכם שוקולד עודף, אך קשה מאוד לצפות את הטארט בריבוע עם כמות שוקולד קטנה)

הכנה:
בצק פריך:
1. בקערה שמים קמח וחמאה. מפוררים את החמאה עם הקמח, ויוצרים מעין מרקם של חמאה חולית (סבלאז').
2. מוסיפים את אבקת השקדים ואבקת הסוכר וממשיכים לפורר את המרכיבים ביחד לתערובת חולית.
3. בקערה קטנה טורפים את הביצה עם המלח ויוצקים לתוך התערובת החולית, לשים עד לקבלת בצק אחיד (לשים כמה שפחות). מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
4. באמצעות מערוך, מרדדים את הבצק לעלה בעובי של 3 מ"מ. קורצים עיגולים מעט גדולים יותר מקוטר הרינגים, על מנת שיהיה מספיק בצק לכיסוי הדפנות.
5. מניחים את עלי הבצק בתוך רינגים משומנים בחמאה, המונחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מהדקים את הבצק לרינג ומסירים שאריות באמצעות סכין. מחוררים את הבצק באמצעות מזלג כדי שלא יתנפח באפייה. מכניסים למקרר לשעה.
6. אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות צלזיוס כ 25 דקות. עד שהטארטים מקבלים גוון זהוב מאוד. מוציאים ומצננים בטמפ' החדר.

חצי מהקלתיות במילוי גנאש שוקולד מריר (צילום: שרון היינריך)

גנאש שוקולד מריר:
7. מניחים את השוקולד בקערה גדולה.
8. מביאים שמנת לסף רתיחה. מסירים מהאש ויוצקים את השמנת על השוקולד דרך מסננת. ממתינים כ 2 דקות לפני הערבוב.
9. בעזרת מרית, מתחילים לערבב לאט ובעדינות את השוקולד והשמנת. מומלץ לערבב במרכז הכלי ולא להרים את המרית מתחתית הכלי, על מנת שלא תכנסנה בועות אוויר. הרעיון הוא ערבוב איטי וזהיר לאורך כמה דקות, עד שמתקבל גנאש מבריק ללא בועות אוויר. מצננים כמה דקות בטמפרטורת החדר.

קרם קרמל מלוח (מומלץ להכין יום מראש):
10. בסיר בינוני מניחים סוכר, ומבשלים עד לקבלת קרמל בצבע ענברי.
11. במקביל, בסיר קטן מביאים שמנת ווניל לסף רתיחה.
12. לאחר הפיכת הסוכר לקרמל, יוצקים את השמנת הרותחת לסיר הקרמל (תשומת לב! בשלב זה יש להיזהר משום שבמפגש של השמנת עם הקרמל המסה עולה למעלה. כדאי להסיר לכמה שניות את הסיר מהאש, על מנת שלא תגלוש).
13. מערבבים לקבלת קרם חלק, מוסיפים חמאה ומלח ומערבבים עד שהמסה חלקה. מצננים במקרר עד שהקרם יציב אך עדיין קל למריחה.

מורחים שכבת קרמל מלוח על הגנאש שהתייצב (צילום: שרון היינריך)

קרם טופי עם אגוזים קלויים:
14. מבשלים על אש בינונית את כל החומרים מלבד האגוזים, מביאים לרתיחה.
15. מוסיפים את האגוזים, מערבבים ומצננים בטמפרטורת החדר.

הרכבה:
16. יוצקים גנאש שוקולד מריר על 5 קלתיות כמעט עד גובה דפנות הטארט. משאירים מרווח קטן בין גובה הגנאש לגובה הדפנות כדי שנוכל למרוח בהמשך את הקרמל. מכניסים למקרר לשעה.
17. יוצקים קרם טופי עם אגוזים קלויים על 5 הקלתיות הנותרות עד גובה דפנות הטארט, דוחסים היטב את המילוי כך שלא יהיו אזורים ללא מילוי.
18. מוציאים את הקלתיות עם הגנאש מהמקרר, מורחים עליהן שכבה עדינה של קרמל מלוח עד גובה דפנות הטארט.
19. מצמידים קלתית עם גנאש שוקולד וקרמל לקלתית עם קרם טופי ואגוזים, כך שפני שני הטארטים יתחברו, מתקבלים 5 טארטים כפולים. מהדקים קלות ומנקים את אזור החיבור. מכניסים למקפיא ללילה.

על חצי מהקלתיות יוצקים קרם טופי עם אגוזים קלויים (צילום: שרון היינריך)
מצמידים טארט שוקולד וקרמל לטארט קרם טופי ואגוזים (צילום: שרון היינריך)


ציפוי:
טובלים כל טארט בריבוע בשוקולד מריר או חלב כך שיכוסה היטב כולו. מנערים שאריות שוקולד ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מכניסים למקרר עד להגשה.
מומלץ להוציא את הטארט מהמקרר כעשרים דקות לפני הגשתו כדי שיעלה מעט בטמפרטורה.

*טיפ למניעת לחץ בימים הסמוכים לארוחה - ניתן להכין מראש את כל הטארט בריבוע, עד הציפוי, ולהקפיא. כמובן שעדיף טרי, אך חוסר הזמן והלחץ לפני ארוחת החג מצדיק הכנה מראש. ביום הארוחה או יום לפניה מצפים את הטארטים ושומרים במקרר בכלי אטום עד להגשה.

וזה מה שמתקבל בחיתוך, טארט בריבוע לשנה מתוקה מאוד (צילום: שרון היינריך)

למתכונים של כל חברי "מבשלים ביחד" כנסו לכאן. מובטחת לכם ארוחת חג משולמת וטעימה מאוד :-)


שנה טובה!
שרון

טארט מודולרי לשנה מתוקה מאוד TARTE MODULAIRE

האורחים שלכם יהיו מאוד מרוצים (צילום: שרון היינריך)
אני בתקופת הטארטים שלי. אם יש קינוח שאני תמיד אשמח לאפות או לטעום הרי שיהיה זה טארט משובח במגוון של מילויים. השילוב הזה של בצק פריך ושזוף שנותן את המרקם הפציח, ביחד עם מילוי של גנאש כלשהו, מרמלדה של פרי או קרמים מסוגים שונים הנותנים את המרקם הרך, תמיד עושה לי את זה. מי שמכיר אותי יודע שהטעם שלי בקינוחים נוטה יותר לכיוון השוקולד, קפה, וניל, קרמל ופחות לתחום הפירותי. למרות זאת, כשהגעתי לפריז התחלתי להתחבר יותר לקינוחי פירות והיום אין מאושרת ממני כשאני טועמת יצירה של קליר דמון הידועה בקינוחי הפירות המעולים שלה. 

לקראת השנה החדשה החלטתי לעשות שני סוגים שונים של טארטים מיוחדים. טארטים שהם מעט מחוץ לקופסא, אולי מורכבים יותר ודורשים השקעה של זמן, אבל התוצאה שווה את המאמץ. בטח אתם שואלים את עצמכם מה כבר אפשר לעשות עם טארט, בסך הכל מדובר בבצק פריך עם מילוי כלשהו, אפשר לשחק מעט עם הצורה, מלבן, עיגול ריבוע או משולש, רצוי לגוון בקרמים, אבל מה עוד?

אפשר למלא את הקלתיות הקטנות בכל דבר שעולה על רוחכם (צילום: שרון היינריך)
אז הנה רעיון מפתיע לטארט מודולרי. הרעיון הוא שבתוך טארט אחד אפשר לשלב מספר קינוחים או מספר טעמים. אני לקחתי את הטארט לכיוון של מרקמים שונים וסוגים שונים של שוקולד. הבסיס הוא טארט בגודל 20 או 22 ס"מ שבתוכו שתולים טארטים קטנים נוספים (ראו בתמונה). תחשבו כמה כיף להניח על שולחן החג קינוח שיכול לרצות מאוויים של כמה וכמה אורחים. האחד אוהב יותר שוקולד חלב, השני שוקולד קרמלי ואחר מעדיף מריר. כמובן שיש גם תא מיוחד לברכות לשנה החדשה. אם אתם חובבי פירות, תא אחד יכול להיות תפוחים מקורמלים, אחד קצפת עדינה, בקיצור...אין סוף אפשרויות, הכל לפי טעמכם.

לפני שאתם ניגשים להכנה, כדאי להחליט באילו מילויים תרצו למלא את הטארטים הקטנים ובאיזה מילוי את משטח הטארט הגדול. מכיוון שמדובר ב 4 מילויים שונים (1 לטארט הגדול ו 3 קטנים) הרי שלכל מילוי זמן הכנה וטכניקת הכנה משלו ולכן כדאי לתכנן את הכנת הקינוח הזה מראש. באופן כללי, אני ממליצה לכם בחום לשרטט על נייר כל קינוח שאתם מתכננים להכין. ראשית, מדובר ביצירה וכמעט כל יצירה מתחילה ברישום כלשהו, מעבר לזה, הרי שהרישום עוזר לנו לארגן את ההכנות וליצור מעין תכנית עבודה להכנת הקינוח.

את הטארט השני אפרסם בשבוע הבא :-)

טארט מודולרי לשנה מתוקה
גנאש שוקולד מריר, קראנצ' שוקולד פרלינה, גנאש שוקולד לבן מוקצף וגנאש דולסי עם עוגיות 
רינג 20 או 22 ס"מ גובה 2 ס"מ, וגם 3 רינגים קטנים 6.5 ס"מ גובה 1.5 ס"מ.

חומרים:

בצק פריך (Pate Sucree)
170 גרם קמח רגיל
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות (עדיף קרה)
20 גרם אבקת שקדים
60 גרם אבקת סוכר
2 גרם מלח
30 גרם ביצים (כחצי ביצה תלוי בגודלה)

מעט שוקולד מריר להדבקת כל חלקי הבצק

גנאש שוקולד מריר וקלבדוס:
170 גרם שמנת מתוקה
150 גרם שוקולד מריר 66% ומעלה
3 כפיות קלבדוס (אפשר גם לעשות שימוש באלכוהול אחר)

קראנצ' שוקולד פרלינה:
20 גרם שוקולד לבן 
20 גרם שוקולד חלב 
40 גרם שוקולד מריר 66% ומעלה 
30 גרם פרלינה איכותי (מכונה בארץ ממרח נוגט)
30 גרם פאייטה פוייטין (שבבי קרמל, להשיג בחנויות המתמחות)

גנאש שוקולד לבן מוקצף:
110 גרם שמנת מתוקה
80 גרם שוקולד לבן

גנאש שוקולד דולסי מוקצף:
130 גרם שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד דולסי (של ולרונה)

לקישוט: ברכות שנה טובה ומתוקה לכל המוזמנים

לפני ההכנה מומלץ לשרטט את הטארט ולהחליט אילו מילויים נרצה ליצור (צילום: שרון היינריך)

הכנה:
בצק פריך:
1. בקערה שמים קמח וחמאה. מפוררים את החמאה עם הקמח, ויוצרים מעין מרקם של חמאה חולית (סבלאז').
2. מוסיפים את אבקת השקדים ואבקת הסוכר וממשיכים לפורר את המרכיבים ביחד לתערובת חולית.
3. בקערה קטנה טורפים את הביצה עם המלח ויוצקים לתוך התערובת החולית, לשים עד לקבלת בצק אחיד (לשים כמה שפחות). מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
4. באמצעות מערוך, מרדדים את הבצק לעלה בעובי של 3 מ"מ.
5. מניחים את עלה הבצק בתוך רינג המונח על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מהדקים את הבצק לרינג ומסירים שאריות באמצעות סכין. מחוררים את הבצק באמצעות מזלג, או יוצרים פסים דקים באמצעות סכין כדי שלא יתנפח באפייה. מכניסים למקרר לשעה.
6. משאריות הבצק מכינים 2 עוגיות עגולות בקוטר קלתית קטנה (קורצים באמצעות הרינג), וכן רצועות בצק בגובה הרינגים הקטנים. מצמידים את רצועות הבצק לדפנות הרינג, ללא תחתית, מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. על מנת שהדפנות לא "תצנחנה" באפייה, מומלץ לשים בתוך הרינג משקולת כלשהי כמו פיסת נייר אפייה ועליה שעועית. לוחצים את השעועית לתוך הטארט כך שהמשקולת תצמד לדפנות ותשמור על גובהן במהלך האפייה. מכניסים למקרר לשעה.
7. מכניסים את כל חלקי הבצק לתנור שחומם מראש ל 170 מעלות צלזיוס ל 25 עד 30 דקות, עד שהקלתיות זהובות מאוד. מוציאים ומצננים בטמפ' החדר. יתכן שהעוגיות תהיינה מוכנות לפני הקלתיות, יש להוציאן מהתנור כשהן זהובות מאוד.
8. ממסים מעט שוקולד מריר, טובלים את קצות ארבעת הקלתיות הקטנות ללא התחתית בשוקולד ומצמידים אותן לתחתית הקלתית הגדולה על פי הצורה הרצויה. כך מתקבלת קלתית גדולה "רגילה" שאליה מוצמדות 4 קלתיות קטנות ללא תחתית. ההצמדה באמצעות השוקולד מונעת את תזוזת הקלתיות ואת מעבר המילויים השונים מקלתית לקלתית.
*טיפ לאפייה: אנשים נוטים להוציא את הקלתית מוקדם מהרצוי מהתנור, טארט חיוור הוא פחות יפה ופחות קראנצ'י. השאירו את הקלתית בתנור עד שצבעה חום כהה. כדי להגיע למצב שבו גם הדפנות מקבלות גוון שזוף עמוק, ניתן אחרי 25 דקות לשחרר את הרינג מהבצק (זהירות זה חם) ולהשאיר את הקלתית בתנור להמשך אפייה רק בלי הרינג.

אחרי שלב הצמדת הקלתיות הקטנות לקלתית הגדולה (צילום: שרון היינריך)
גנאש שוקולד מריר וקלבדוס:
9. מניחים את השוקולד בקערה גדולה.
10. מביאים שמנת לסף רתיחה. מסירים מהאש ויוצקים את השמנת על השוקולד דרך מסננת. ממתינים 2 דקות לפני הערבוב.
11.  בעזרת מרית, מתחילים לערבב לאט ובעדינות את השוקולד והשמנת. מומלץ לערבב במרכז הכלי ולא להרים את המרית מתחתית הכלי, על מנת שלא תכנסנה בועות אוויר. הרעיון הוא ערבוב איטי וזהיר לאורך כמה דקות, עד שמתקבל גנאש מבריק ללא בועות אוויר.
12. מוסיפים את הקלבדוס ומערבבים בעדינות לקבלת גנאש חלק.
13. יוצקים את הגנאש על הקלתית הגדולה, כמעט עד לגובה הדפנות, כך שימלא את כל שטח הקלתית למעט את החלק הפנימי של הקלתיות הקטנות (מומלץ להשתמש בשק זילוף שיאפשר כניסה למעברים עדינים בין הקלתיות). מכניסים למקרר להתייצבות.

קראנצ' שוקולד פרלינה:
14. ממסים את שלושת השוקולדים על בן מארי.
15. מוסיפים פרלינה ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
16. מוסיפים פאייטה פוייטין ומערבבים עד שכל הפירורים עטופים בשוקולד.
17. יוצקים ישר אל תוך אחת הקלתיות הקטנות. מכניסים את הטארט בחזרה למקרר.

גנאש שוקולד לבן מוקצף (מומלץ להכין יום לפני):
18. מביאים שמנת לסף רתיחה.
19. יוצקים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקבלת גנאש חלק. מכניסים למקרר ללילה.

גנאש שוקולד דולסי מוקצף (מומלץ להכין יום לפני):
20. מביאים שמנת לסף רתיחה.
21. יוצקים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקבלת גנאש חלק. מכניסים למקרר ללילה.

שנה טובה ומתוקה (צילום: שרון היינריך)

הרכבה:
22. מקציפים גנאש שוקולד לבן עד לקבלת קצף יציב מאוד, יש להזהר מהקצפת יתר משום שהגנאש נוטה להישבר מהר. מעבירים לשק זילוף עם צנתר בצורה הרצויה. מזלפים באחת הקלתיות הקטנות על פי הצורה הרצויה.
23. מקציפים גנאש שוקולד דולסי עד לקבלת קצף יציב מאוד, יש להזהר מהקצפת יתר משום שהגנאש נוטה להישבר מהר. מעבירים לשק זילוף עם צנתר בצורה הרצויה. מזלפים באחת הקלתיות הקטנות על פי הצורה הרצויה. ליצירת כמה קומות כמו בתמונה, מזלפים שכבה אחת של גנאש, מניחים מעליה עוגיית חמאה, מעליה מזלפים שכבה נוספת של גנאש, מניחים עוגייה נוספת ומסיימים בזילוף שכבה נוספת של גנאש.
24. מחזירים לקירור. מוציאים כרבע שעה לפני ההגשה, מניחים בתוך הקלתית הריקה ברכות שנה טובה ומגישים.

שנה טובה ומתוקה!
שרון

חבל הבאסקים, חופשה צרפתית קום איל פו PAYS BASQUE

משקה השוקולה החם הטוב ביותר בבאיון ולידו בריושים מרוחים בעוד חמאה (צילום: שרון היינריך)
בשנה שעברה בקרנו בפעם הראשונה בביאריץ שבחבל הבאסקים הצרפתי. טירוניות הגענו אל עיירת הגולשים הזו וניסינו להכנס למוד חופשה, כמו שהצרפתים קוראים לזה. כל שנה בחודש אוגוסט נוטשים הפריזאים את עיר האורות ויוצאים להם אל הווקאנס השנתי. בדרך כלל תהיינה החופשות ליד מקווה מים, אגם, ים, אוקיינוס, העיקר שיהיה רטוב ושורף משמש. גם השנה הזמין אותנו השף פטיסייר קארל מרלטי לבלות איתו כמה ימים מחופשת הקיץ שלו, אותה הוא מבלה בכל שנה באותו בית בביאריץ. ואיך נוכל לסרב?

כשהגענו לעיירה בפעם השנייה הרגשנו כבר שוחות בחומר, תרתי משמע. בבוקר קמים, האמיצים (כמוני) יוצאים לריצת הבוקר, ושלא תחשבו שמדובר בעניין של מה בכך. הבית בו אנו מתארחות שוכן בפסגת העיירה והירידה הנחמדה בריצה לכיוון הים מבשרת כי בדרך חזרה תהיה גם עליה. לאחר מכן יוצאים הנופשים מבתיהם, מצוידים בסלים, לכיוון מרכז העיירה בואך מתחם השוק והביסטרואים. מברכים זה את זה בבוקר טוב עייף, לוגמים קפה וטובלים בו קרואסון חמאתי. אחרי כמה שעות של רביצה בביסטרו נאלצים לקום ולקיים את טקס הקניות היומי. את חומרי הגלם הטריים רוכשים בשוק המקורה, פירות, ירקות, בשרים וכמובן שהדגים ופירות הים האיכותיים ביותר המאפיינים כל כך את האיזור. לאחר מכן עוברים לסניף הסופרמרקט שנמצא בסמוך לשוק לרכישת חומרים יבשים. הסופר הזה מתרוקן בכל יום כאילו להקת ארבה פשטה עליו.

חוף הים של ביאריץ, כמה קסם במקום אחד (צילום: שרון היינריך)
בשעות הצהריים חוזרים הנופשים לבתיהם לאכול ארוחת צהריים קלילה, חלקם ממלאים את המסעדות ובריי היין שמסביב לשוק, מתענגים על מנות דגים ופירות ים ומתבשמים מיין צונן. אחר הצהריים מוקדש לים, או אז מלאים החופים באנשים שמבלים בהם עד שעות הערב. ואז, הם מטפסים שזופים ועייפים אל עבר הבתים והחגיגות מתחילות. אוכל, יין, מוסיקה וחברים, ארוחות הערב מתמשכות אל תוך הלילה, בקבוקי היין נערמים ליד הפחים ועוד מעט יתעוררו הגולשים לגלישת הבוקר המסורתית, תלוי בגובה הגלים. 

רוטינת היום והלילה חוזרת על עצמה במשך כל תקופת החופשה, רוב דיירי בתי הנופש בעיירה נשארים בה ולא ממש זזים ממנה. לא ברור כיצד אפשר להשאר במקום אחד חודש שלום, אבל מסתבר שאפשר ולא די בכך, רבים מהצרפתים חוזרים בכל שנה לאותו המקום ולא מחליפים את אתרי הנופש שלהם. אנחנו מחליטות לצאת הפעם מביאריץ ונעזרות ברשת הרכבות הנוחה שמאפשרת מעבר קל לערים סמוכות.

מבט מהמגדלור של ביאריץ (צילום: שרון היינריך)

הנה כמה המלצות על מקומות קסומים מחוץ לביאריץ:

דרך השוקולד הצרפתית מתחילה בעיר BAYONNE
כמה דקות נסיעה ברכבת מביאריץ, נמצאת אחת הערים המרתקות בחבל הבאסקים, כשאני אומרת מרתקות אני מתכוונת מבחינה שוקולדית. כמובן שגם אם אתם לא חובבי שוקולד או היסטוריה של שוקולד יש מה לעשות בבאיון, כשהעיר העתיקה מהווה מוקד משיכה לתיירים רבים המגיעים לאזור.

שוקולד בחבל הבסקים הוא יותר מ"רק" שוקולד, הוא בעצם מקור השוקולד בצרפת ומכאן חשיבותו. הראשונים שהוסיפו סוכר לקקאו, היו בעצם הספרדים במאה ה 16. היהודים שנסו מפורטוגל לצרפת, הם אלה שהביאו ביחד אתם את פולי הקקאו, שמקורם בונצואלה, לעיר באיון. מאז, התפתחה תרבות עשירה מאוד של שוקולד בבאיון ונולדו בה מותגי שוקולד רבים. היהודים, הם אלו שלימדו את המקומיים את רזי התחום, מה שלא מנע מהאחרונים לנסות לנשל אותם מעבודתם במאה ה 17, כשהאנטישמיות התעוררה גם בקרב גילדת השוקולטיירים.

טבלאות השוקולד המקסימות של קאזנב (צילום: שרון היינריך)
כיום, אפשר למצוא בבאיון כמה מותגי שוקולד הקיימים בעיר מעל 150 שנים. נכון, לא מדובר בבוטיקי השוקולד המפונפנים של פריז, אבל יש משהו קסום בביקור בחנויות שהן קובייה מההיסטוריה של השוקולד בצרפת שנחשב כיום לאחד הטובים בעולם, אם לא הטוב ביותר.

CHOCOLAT CAZENAVE
אחד המקומות שרק עבורם שווה להגיע לעיר באיון הוא סלון התה של מותג השוקולד קאזנב, הקיים משנת 1854. את מותג השוקולד הזה הקים פייר מרטין קאזנב בהיותו בן 22, כשבשנת 1864 עברה השוקולטרי לכתובת בה היא נמצאת עד היום. בהמשך נקנה המותג על ידי משפחת ביראבן, משפחה של שוקולטיירים ידועים מאוד מהעיר. כיום מהווה הסלון-דה-תה מקום עלייה לרגל לחובבי מתוק מכל העולם שמגיעים אליו במיוחד כדי לטעום את השוקולד המיוצר עדיין בשיטה ארטיזנלית (מלאכת יד), אבל בעיקר כדי לטעום את משקה השוקולד החם העשוי בצורה מיוחדת.

המנה המפורסמת ביותר של קאזנב היא השוקולה שו (משקה שוקו חם) המוקצף ביד, ומלווה בקערית קצפת וטוסטים מבריוש מרוחים בחמאה. קראתם נכון, אתם מוזמנים לחזור ולקרוא שוב. מדובר במנה שנשמעת מוגזמת מבחינת כמות הקלוריות שיש בה, אך השוקו החם עדין מאוד ומבוסס על חלב ולא על שמנת והקצף שנוצר מהקצפת החלב ביד הופך את המשקה לקליל ואוורירי ביותר. לצד המשקה מונחת מנת קרם שאנטיי, כלומר שמנת מתוקה מוקצפת ושני טוסטים מלחם בריוש חמאתי, מרוחים בעוד חמאה שנמסה לתוכם. מדובר במנה נהדרת ומנחמת והיא מתאימה כל כך ליום סגרירי. יש לקחת בחשבון שבימים עמוסים ניתן להמתין לשוקולה כחצי שעה, לאור העובדה כי כל משקה מוקצף אה-לה-מינוט באופן ידני.

טובלים את הבריוש המרוח בחמאה בשוקולה החם (צילום: שרון היינריך)


כתובת: 19 rue Pont Neuf
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 09:15-12:00 וגם 14:00-19:00


DARANATZ
אחד ממותגי השוקולד הוותיקים ביותר בביון הוא דאראנטז, הקיים כבר מ 1890. למותג שתי חנויות, האחת בביון והשנייה בלב ביאריץ, והוא נחשב לאחד מבוטיקי השוקולד הטובים של ביון. בחנות ניתן למצוא מגוון גדול של בונבוני שוקולד (מה שאנו נוהגים לכנות, פרלינים), חטיפי שוקולד ומגוון של כ 20 טבלאות שוקולד בטעמים שונים ובאריזות מרהיבות.

כתובת: 15 rue Pont Neuf
שעות פתיחה: שני 10:00-19:00, שלישי עד שבת 09:15-19:00

קפיצה קטנה לספרד HONDARRIBIA
הכיף הגדול ביותר באירופה הוא היכולת לעבור בנקל בין מדינות, לעתים כמה צעדים מפרידים בין מדינה למדינה. השינוי הזה של שפה, תרבות, ארכיטקטורה ואוכל כמובן מרגש אותי בכל פעם מחדש. ביאריץ קרובה מאוד לחלקה הצפוני של ספרד וכמובן שכל אזור הבאסקים הצרפתי מושפע מאוד מקרבה זו.

על מה היא חושבת? (צילום: שרון היינריך)
פחות משעה נסיעה ברכבת מביאריץ נמצאת העיר HENDAYE, העיר הדרומית מערבית ביותר בצרפת שנמצאת על הגבול עם ספרד. בעיר עצמה פחות הסתובבנו והיא הייתה עבורנו רק נקודת מעבר לעיר ספרדית קסומה בשם הונדריביה. בעלות של פחות מ 2 יורו, תוכלו לקחת שייט של כמה דקות על שפך נהר הבידסואה, מאונדיי אל הונדרריבייה, שייט שיקח אתכם אל תרבות שונה, שפה שונה והרבה טאפאס.

הונדריבייה הנקראת בצרפתית פונטאראבי (פרט חשוב שיעזור לכם להימנע מחוסר הבנה, משום שהצרפתים לא עושים שימוש במילה הונדריביה) היא מקום קסום לבילוי של חצי יום. מעניין מאוד לשוטט ברחובות העיר העתיקה ולראות את צורת הבנייה השונה כל כך מצרפת. מכיוון שישנן עליות חדות מהים לכיוון בתי המגורים באזורים העליונים של העיר, הרי שישנה רשת של דרגנועים שתקח אתכם אל החלק העליון שלה.

שיט של כמה דקות ואתם בספרד (צילום: שרון היינריך)

את הבוקר פתחנו בקפה טעים (באופן יחסי לקפה הצרפתי) בבית קפה בשם AMONA MARGARITA. במקום מוצעים מגוון של מאפים (אם נשווה למאפים הצרפתיים המצב חמור), לחמים וארוחות בוקר. העיצוב מודרני ומפתיע ביחס לעיצובים הקלאסיים יותר שניתן למצוא בעיר.

בצהריים מגיעה שעת הטאפאס או הפינצ'וס, בשעה הזו מתמלאים ברי הפינצ'וס שברחוב סאן פדרו בהמוני אנשים שמעמיסים על הצלחות עוד ועוד מנות מהחטיפים הקטנים והמסוכנים האלה. כשאני אומרת מסוכנים הכוונה היא שאי אפשר להפסיק לאכול מהם והמגוון פשוט עצום. אחד המקומות הטובים ביותר לנסות את המנות הספרדיות האלה הוא SARDARA BAR שלוקח את המסורת לכיוון מודרני. המגוון אולי לא גדול כמו בברים התיירותיים יותר, אבל המנות איכותיות מאוד וניכר שחומרי הגלם בהם עושה השף שימוש מעולים. אגב, הפינצ'וס מכונים לעתים גם טאפאס, אך ההבדל בין שתי המנות הוא בכך שבדרך כלל הפינצ'וס הם מנות המונחות על לחם ומחוברות אליו באמצעות קיסם, בעוד שבטאפאס אין קיסמים. כיום, בעיקר בקרב הלא ספרדים, יש ערבוביה בין המונחים ובדרך כלל מכונות המנות כולן טאפאס.

סרדרה, כמה טעים (צילום: שרון היינריך)
אחרי ארוחת הצהריים נעלמים כולם לסיאסטה והעיר מתרוקנת מאנשים, זה הזמן שלכם לקחת את השיט בחזרה לצרפת :-)

AMONA MARGARITA
כתובת: Bernat Etxepare Kalea 1B
שעות פתיחה: שני עד שישי 07:30-21:00, שבת וראשון 08:00-21:00

SARDARA BAR
כתובת: San Pedro Kalea10
שעות פתיחה: ראשון עד שלישי 11:00-23:00, רביעי עד שישי 11:00-10:00, שבת 11:00-00:00

אמונה מרגריטה. קפה שיקי בלב הונדריבייה (צילום: שרון היינריך)


ובחזרה לביאריץ, בנוסף לכתובות המעלות שבכתבה הקודמת, הנה עוד המלצה:

MAISON ARUSTEGUY מעדנייה באסקית אבל לא רק
אחד הדברים האהובים עלי הוא לגלות אילו חומרי גלם מאפיינים את האזורים בהם אנו מטיילות. חלק גדול מהנסיעה מוקדש לתוצרת מקומית שלאחר מכן מיובאת על ידינו במזוודות לעיר האורות. כמובן שסופר מרקטים הם ברשימת היעדים החשובים בכל נסיעה, כך גם שווקי האוכל וכמובן שהמעדניות.

אחת המעדניות הכי ותיקות ומפורסמות בביאריץ היא ARUSTEGUY שנמצאת במרכז העיר וקיימת כבר משנת 1875. במעדנייה תוכלו למצוא חומרי גלם שונים, חלק מאזורים אחרים בצרפת, אך הדגש הוא על תוצרת מקומית. אחד המוצרים המאפיינים ביותר את האזור הוא הפימו ד'אספלט (PIMENT D'ESPELETTE), אותו פלפל אדום מעט חריף שמזוהה כל כך עם העיר אספלט. כמעט בכל מנה תמצאו את הפלפל הזה שמהווה תבלין בסיסי בכל בית ובכל מסעדה. את הפימנט ד'אספלט אפשר למצוא בכל מעדנייה בביאריץ, אבל זה של המעדנייה הספציפית הזו פשוט נהדר.

לא לשכוח לרכוש פימו ד'אספלט (צילום: שרון היינריך)
בנוסף לתבלין עצמו, תוכלו להנות מחרדל עם אותו פלפל, מחיות שלו, קונפיטורת בצל עם פימו ד'אספלט ועוד ועוד. בנוסף למלך התבלנים של האזור, כמובן שגם שימורי הים מאפיינים מאוד את הערים שלחופי האוקיינוס. כך תוכלו למצוא במעדנייה שימורי טונה, סרדינים ואנשובי באיכות מעולה, כמו גם גבינת כבשים מהאזור, שמני זית ועוד.

כתובת: 5 Avenue Victor Hugo
שעות פתיחה: שני 15:30-19:00, שלישי עד שבת 09:30-13:00 וגם 15:30-19:00

ואיך אפשר בלי המלצה חוזרת על MAISON ADAM
בשנה שעברה גילינו את המקום שמבחינתו הוא חובת ביקור בכל קפיצה לאזור. פטיסרי - שוקולטרי בסקית, שהחלה את דרכה בשנת 1660, בעיר SAINT-JEAN-DE-LUZ שנמצאת דרומית לביאריץ. אין כאן קינוחים מפונפנים וגלאסאז'ים צבעוניים, אלא בעיקר מגוון של עוגות מקומיות, ברובן ללא קרמים וללא קצפות, מתאימות מאוד למזג האוויר הים תיכוני.

המקום מתמחה בפטיסרי בסקית ובכלל זה במקרונים המקומיים, בטורון ובמעדן שאני, באופן אישי, התמכרתי אליו הלא הוא הגאטו באסק (GATEAU BASQUE). המקרונים הבאסקיים רחוקים מרחק שנות אור מהמקרונים הפרזיאיים המפונפנים והמהוקצעים. הם לא צבעוניים, לא ממולאים בגנאשים בטעמים שונים וגם לא נראים כמו משהו ששווה לטעום. אבל! כשטועמים אותם, מבינים שהמקור תמיד הכי טוב. מדובר בעוגיות עדינות, בטעם שקדים שאי אפשר להפסיק לאכול.

גם מתכון יגיע, עובדת על זה (צילום: שרון היינריך)
מבחינתי החלק המעניין יותר בחנות, הן העוגות הבאסקיות המדהימות, המאפיינות את כל האיזור. ראשונה, העוגה שקיבלה את השם המתבקש, גאטו באסק. מדובר בעוגה המבוססת על בצק פריך עדין ממולא בקרם פטיסייר או בקרם פטיסייר עם דובדבנים שחורים, שמעליו מונח עוד חלק של הבצק הסוגר אותו מלמעלה כמו מכסה. כך נוצרת בעצם עוגת בצק ממולאת בקרם, והמעדן הזה הוא אחד הטובים שטעמתי. היום, ניתן למצוא וריאציות שונות לעוגה, כמו עוגה באסקית עם שוקולד, עם פיסטוק ודובדבני אמארנה וכו. גם עוגות הנסיעה (עוגות שלא דורשות קירור, ומכאן שמן) הן מהטובות ביותר שטעמתי בקטגוריה הזו, נסו את זו עם הלימון ואת אגוזי הלוז עם הפרלינה.

ולקינוח, מומלץ לקנות לפחות שתי יחידות מהעוגה המפורסמת של אדאם, שכמוה לא טעמתי בשום מקום אחר, ה CHEMIN DE FER. עוגה המורכבת מבצק פריך ממולא בקרם מרציפן שקדים עם פיסטוקים וציפוי של אבקת סוכר. נשמע פשוט? נסו אותה, גם אם אתם לא חובבי מרציפן, ואל תשכחו לכתוב לי תודה.

כתובת: 27 Place Geroges Clemenceau
שעות פתיחה: כל השבוע 09:00-13:00 וגם 14:00-19:00

ועוד קצת מהונדריבייה (צילום: שרון היינריך)
הצד הספרדי, דקות ספורות מזה הצרפתי (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון


טארט שקדים, קפה וליים TARTE AUX AMANDES GANACHE CAFE ET CITRON VERT

שילוב מופלא של בצק פריך, גנאש קפה וליים (צילום: שרון היינריך)
אם יש משהו שחסר לי בפריז זה קפה טוב. הצרפתים מתייחסים לקפה כאל שיקוי מעורר ששותים אותו בשלוק אחד, בבוקר או בתום ארוחה. אחרי השעה 15:00 הקפה יוצא לחלוטין מהתפריט ובמקומו מתייצבות כוסיות היין או הרוזה הצונן בימי קיץ חמימים. להוסיף חלב לקפה זו בכלל המצאה שהצרפתים לא מבינים, מה גם שרוב הביסטרואים עושים שימוש בחלב עמיד. השימוש ב"חלב" הזה ביחד עם היעדר בריסטות שיודעים לתפעל מכונת קפה מבלי לשרוף אותו, מביא לעתים את הקפה הגרוע לשיאים חדשים.

אז נכון, כשיושבים בביסטרו פריזאי הקפה הוא לא העיקר, אלא האווירה, המראה של הרחוב עת יושבים לכיוונו והיכולת לשבת לבד אך לא בבדידות על כוס קפה. במקביל לזרם הקפה המרכזי, בשנים האחרונות החלו להיפתח בפריז בתי קפה מהזן החדש, כאלו המספקים חוויית קפה שלמה. בכלל זה עיצוב מודרני, שימוש בפולי קפה איכותיים, שימוש בחלב אמיתי (רחמנא לצלן) ובעיקר בריסטות שמתייחסים להכנת קפה כמקצוע לכל דבר. אמנם, אנחנו צריכות לנסוע כעשרים דקות במטרו כדי להגיע לזה שהכי קרוב אלינו, אבל מדובר בהחלט בחצי נחמה. כשאין לנו אפשרות להקדיש כמה שעות לכוס קפה, מכונת הנספרסו הביתית עושה את שלה וגלי התמחתה בהקצפת החלב (היא קיבלה בזה תואר MOF).

קפה קוטום ברובע השביעי של פריז (צילום: שרון היינריך)
בימים האחרונים יש לי תשוקה עזה להכנת טארטים אישיים, אבל לא מפונפנים מדי אלא כאלה המורכבים ממספר מצומצם יחסית של חומרי גלם, כשהשילוב של אותם חומרי גלם הוא זה שהופך אותם למיוחדים. כך למשל הכנתי את הטארטים עם קרם האגוזים, הקרמל המלוח והתאנים. שילוב מופלא של טעמים שמתאים לקיץ אבל קורץ במקביל לחורף. והפעם החלטתי לשלב בטארט את טעם הקפה האהוב עלי. קפה בדרך כלל מתחבר אצלנו לחומרי גלם כמו שוקולד, אגוזים, פרלינה. אבל ניסיתם פעם קפה עם ליים? מפתיע כמה שזה טעים ומרענן.

טארט קרם שקדים, גנאש קפה וליים
10 טארטים אישיים בקוטר 6-7 ס"מ

חומרים:
בצק פריך (Pate Sucree)
170 גרם קמח רגיל
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות (עדיף קרה)
20 גרם אבקת שקדים
60 גרם אבקת סוכר
2 גרם מלח
30 גרם ביצים (כחצי ביצה תלוי בגודלה)

קרם שקדים:
90 גרם חמאה רכה מאוד (לא מומסת)
90 גרם סוכר דק
90 גרם שקדים טחונים דק
55 גרם ביצים (ביצה אחת בינונית)
10 גרם רום
10 גרם קורנפלור

גנאש שוקולד לבן קפה:
250 גרם שמנת מתוקה להקצפה
3 כפיות קפה מגורען איכותי
200 גרם שוקולד לבן

זסטים (קליפה מגוררת) של לימון ירוק - ליים

שילוב מיוחד בין ארומת הקפה לניחוח הלימון (צילום: שרון היינריך)
הכנה:
בצק פריך:
1. בקערה שמים קמח וחמאה. מפוררים את החמאה עם הקמח, ויוצרים מעין מרקם של חמאה חולית (סבלאז').
2. מוסיפים את אבקת השקדים ואבקת הסוכר וממשיכים לפורר את המרכיבים ביחד לתערובת חולית.
3. בקערה קטנה טורפים את הביצה עם המלח ויוצקים לתוך התערובת החולית, לשים עד לקבלת בצק אחיד (לשים כמה שפחות). מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
4. באמצעות מערוך, מרדדים את הבצק לעלה בעובי של 3 מ"מ. קורצים עיגולים מעט גדולים יותר מקוטר הרינגים, על מנת שיהיה מספיק בצק לכיסוי הדפנות.
5. מניחים את עלי הבצק בתוך רינגים משומנים בחמאה, המונחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מהדקים את הבצק לרינג ומסירים שאריות באמצעות סכין. מחוררים את הבצק באמצעות מזלג כדי שלא יתנפח באפייה. מכניסים למקרר לשעה.
6. אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות צלזיוס כ 10 דקות. מוציאים ומצננים בטמפ' החדר.

קרם שקדים:
7. באמצעות מטרפה ידנית או מיקסר, מקציפים חמאה, סוכר ושקדים טחונים. מוסיפים ביצים, אלכוהול וקורנפלור. מערבבים עם מרית (לא בהקצפה). 
8. אחרי שהקלתיות התקררו ממלאים אותן בקרם שקדים, עד מעט מתחת לגובה פני הטארט.
9. מכניסים את הטארטים לתנור שחומם מראש לטמפ' של 170 מעלות צלזיוס לכ 25 דקות, עד שפני הטארטים מזהיבים והם יציבים. מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.

גנאש שוקולד לבן קפה (מומלץ להכין יום מראש):
10. מביאים שמנת וקפה לסף רתיחה.
11. יוצקים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקבלת גנאש חלק. מכניסים למקרר לשלוש שעות מינימום (עדיף להשאיר לילה במקרר).


הרכבה:
מקציפים את הגנאש לקבלת גנאש מוקצף יציב מאוד. יש להימנע מהקצפת יתר על מנת שהגנאש לא ישבר.
מעבירים לשק זילוף עם צנתר בצורה הרצויה, אני השתמשתי בצנתר משונן.
מזלפים את הצורה הרצויה על פני הטארט ומעטרים בזסטים של ליים.
שומרים בקירור עד ההגשה, מומלץ לשמור בכלי אטום על מנת שהגנאש לא יספוג ריחות ועל מנת שריח הליים יעטוף את הטארטים.

אז מי מכין? (צילום: שרון היינריך)
בתיאבון!
שרון

פיקניק פריזאי בגנים הקסומים של פריז PIQUENIQUE

הארוחה הכי טוב בפריז, פיקניק באחד הגנים הקסומים
כששואלים אותי על אילו מסעדות אני ממליצה בפריז, אני שולפת את הרשימה של המסעדות האהובות עלי ומנסה להתאים אותה לטעמו של השואל. יש עשרות אלפי מסעדות בפריז, כך שכל אחד יכול למצוא לעצמו משהו שיתאים לו, במיוחד בשנים האחרונות במהלכן נפתחו הפריזאים להשפעות רבות ומגוונות, מגמה שהביאה לפריחה של מסעדות ממטבחים שונים בעיר האורות. לצד מסעדות המישלן, הביסטרואים והניאו - ביסטרואים, יש "מסעדה" אחת אליה אין צורך להזמין מקום, ניתן לפקוד אותה בחודשים הנעימים כמעט בכל שעה והיא תמיד תמיד מספקת את החוויה הפריזאית האולטימטיבית. אם אתם שואלים אותי, הפיקניק הפריזאי, הוא אחת החוויות הקולינריות המרנינות ביותר בפריז וכשמתחילה העונה, אנחנו נוהגות לערוך אותו לפחות פעם בשבועיים.

פריז גנים רבים לה, אין כמעט תייר שלא מבקר במפורסמים שבהם. גני לוקסמבורג המקסימים ביופיים עם בריכות המים הגדולות בהן משיטים הילדים סירות בסופי השבוע. גני הטוילרי הנמצאים על הציר האימפריאלי ומחברים בין מוזיאון הלובר לבין כיכר הקונקורד, גני השאן דה מארס שמתחת למגדל אייפל, המדשאות המרהיבות משני צדדיו של האינווליד בו טמון נפוליאון וכו. הגנים הללו יכולים להיות נפלאים לקיום פיקניק פריזאי קום-איל-פו, אבל הם בדרך כלל יהיו עמוסים באנשים, בתיירים ולעתים גם בכייסים.

מפקנקים בפארק מונסו (צילום: שרון היינריך)
בנוסף לגנים המפורסמים, יש בפריז פינות חמד ירוקות ופחות מוכרות, בהן אפשר לקיים פיקניקים באמצע יום של טיול בעיר. כמעט בכל רובע יש גינות קטנות אליהם נוהגים המקומיים לרדת לנשנש את הכריך של ארוחת הצהריים, או סתם לשבת עם ספר בעוד הילדים מבלים בגינה את שעות אחר הצהריים, אחרי שנשנשו את ה GOUTER (החטיף של שעה 16:00). הנה המלצה על גנים, פחות מוכרים, בהם תוכלו לקיים את טקס הפיקניק שלכם:

פארק מונסו, הרולס רוייס של הפארקים PARC MONCEAU
ממוקם בלב הרובע השמיני לא רחוק משער הנצחון, פארק מונסו נחשב לאחד הפארקים היפים והיוקרתיים ביותר בפריז. בדרך כלל מגיעים אליו פחות תיירים והוא פונה לאוכלוסייה האמידה של הרובעים ה 8 וה 17. מדובר בפארק גדול שכולו שטחים ירוקים, עצים וצמחייה והייחודיות שלו נובעת מצורת הגינון האנגלית, בניגוד לזו הצרפתית.

בסופי שבוע נעימים מתמלא הפארק בפריזאים רבים התופסים לעצמם חלקות דשא בצל או בשמש, על פי העדפתם, לטובת קיום הפיקניק המסורתי. סלי קש מלאים בכל טוב, בגט, גבינות, נקניקים, ירקות וכמובן שאיך אפשר בלי יין לבן צונן. במסלול ההיקפי של הפארק פריזאים חרוצים שרצים את הריצה היומית, ועל הספסלים רובצים המבוגרים יותר שקוראים את העיתון היומי לצלילי הפארק ההומה.

אחד הגנים היפים של פריז, פארק מונסו (צילום: שרון היינריך)
אל הפארק ניתן להכנס מכיוונים שונים דרך מספר שערים אלגנטיים, והוא פתוח לציבור משעות הבוקר עד שעות הערב, בקיץ לאור התארכות היום הוא פתוח עד מאוחר יותר (בדרך כלל עד השעה 22:00). מעניין לדעת שישנם דיירים ברי מזל הגרים באחוזות השייכות לפארק ולהם מתאפשרת כניסה למקום ללא מגבלת שעות. מומלץ מאוד לשלב ביקור בפארק ביום בו מבקרים באיזור השאנז אליזה ושער הנצחון, הפארק נמצא כמה דקות הליכה מיעדים תיירותיים אלו.

מטרו: MONCEAU


הגן הקסום של קתרין לבורה JARDIN CATHERINE-LABOURE
בלב הרובע השביעי, לא רחוק ממעון ראש ממשלת צרפת, נמצאת אחת הגינות הקסומות ביותר בפריז, גינת קתרין לבורה הקרויה על שמה של נזירה עליה נאמר שמריה הקדושה התגלתה בפניה. הרובע השביעי נחשב לאחד הרובעים היוקרתיים ביותר בגדה השמאלית, דייריו נחשבים לאמידים מאוד ושוכנים בו משרדי ממשלה רבים כמו משרד החוץ, קברו של נפוליאון באינווליד ומעון ראש הממשלה.

גינת קתרין לבורה, קסם בלב הרובע השביעי (צילום: שרון היינריך)
אחד הרחובות המפורסמים ברובע הוא רחוב BAC, שהפך לאחד המעניינים ביותר בתחום המתוקים הפריזאי. זה לצד זה התמקמו ברחוב סניפים של מותגי מתוקים יוקרתיים כשבקצהו האחד נמצאת המעדנייה החשובה ביותר בפריז הלא היא ה GRANDE EPICERIE (אגף הגורמה של בית הכלבו LE BON MARCHE). מאונך לרחוב באק נמצא רחוב BABYLONE היוקרתי, הכניסה לגינה הקסומה נמצאת בבבילון מספר 29.

רוב מבקרי הגינה הם דיירי הרובע, תיירים כמעט לא מגיעים אליה ולדעתי מדובר בהחמצה. אמנם היא לא מאוד גדולה, אבל יש בה קסם שאין בגינות אחרות. הגינה בנויה ממשטחי דשא גדולים המנוקדים בעצי פרי, כמו כן יש בה מעין מעבר מוצל מקורה בגפנים שכל כך נעים לשבת מתחתיהם ביום חמים. מומלץ מאוד לפקוד את המעדנייה הגדולה לפני הכניסה לגן, תוכלו להצטייד בה בכל מה שאתם מדמיינים בתחום הקולינארי. פירות, ירקות, גבינות, יין, אוכל מוכן, מאפים, לחמים, קינוחים ועוד ועוד.

כמה ירוק, כמה שקט (צילום: שרון היינריך)
מטרו: SEVRES-BABYLONE


הגינה של ארוחות הצהריים SQUARE BOUCICAUT
ממש ליד בית הכלבו היוקרתי LE BON MARCHE, נמצאת גינה נעימה הקרויה על שמו של Aristide Boucicaut, מקימו של הבון מרשה שנחשב לבית הכלבו הראשון של פריז. הגינה ממוקמת על הצטלבות הרחובות סברה, בבילון ורספיי והיא נחשבת למעין מקום של רגיעה בתוך משולש הרחובות ההומה הזה.

בשעות הצהריים מתמלאת הגינה במאות אנשים שמגיעים לנשנש בה את ארוחת הצהריים שלהם. בדרך כלל תהיה הארוחה מבוססת על מעדנים של הגראנד אפיסרי. תוכלו לשבת בגינה על ספסלים, על חלקות דשא גדולות ואם אתם מטיילים עם ילדים קטנים, תוכלו למצוא בגינה קרוסלה חביבה וגם מעין גן משחקים קטן.

ארוחת צהריים בסטייל ליד הבון מרשה (צילום: שרון היינריך)

לא מדובר בגינה גדולה מאוד, אבל היא מהווה נקודה מעולה לעצירה במהלך סיור ברובע השביעי בואך הרובע השישי ואזור סאן ז'רמן. היתרון של הגינה הוא שהיא נמצאת ממש ביציאה מתחנת המטרו.

מטרו: SEVRES-BABYLONE


פיקניק אופנתי עם לואי ויטון ביער בולון BOIS DE BOULOGNE
יער בולון הוא אחד משני היערות הגדולים התוחמים את פריז, יער וואנסן ממזרח ויער בולון ממערב. היער נמצא סמוך לרובע ה 16 ויש בו אפשרויות בילוי רבות, ובכלל זה גם אזורים המתאימים לפיקניקים. בתוך היער גדול הממדים הזה יש מסלולי הליכה מסומנים, מסלולים רכיבה, אגמים בהם אפשר לשכור סירות, מסעדות ועוד.

באחת הפאות של היער צמוד ל JARDIN D'ACCLIMATAION נפתח בשנת 2014 אחד המבנים המרהיבים ביותר בפריז, FONDATION LOUIS VUITTON שתוכנן על ידי פראנק גרי. לדעתי מדובר באחד המוזיאונים המעניינים ביותר בעיר האורות, גם אם לא מתקיימת בו תערוכה שמושכת אתכם. המבנה עצמו מרהיב ועצום, שילוב של מים ואור, נוף של פריז וירוק של יער, אדמה ואוויר. אם אתם מחליטים להגיע ליער, מומלץ בחום לבקר במוזיאון הזה. מכיוון שהוא ממוקם כרבע שעה הליכה מתחנת מטרו, הרי שכדי להקל על המבקרים ישנו שאטל היוצא משער הניצחון ישירות אל המוזיאון, וגם בחזרה בעלות של יורו אחד בלבד לכיוון (מומלץ להכנס לאתר לקבלת כל הפרטים).

מוזיאון לואי וויטון ביער בולון, רוצו (צילום: שרון היינריך)
ואחרי הקולטורה מגיע זמן הפיקניק. כמובן שיש אזורים רבים לפיקניק ביער, אבל האזור האהוב עלי הוא אזור האגמים שנמצא בפאה המזרחית של היער. מדובר במתחם מקסים שבו אגמים, איים קטנים ושטחים של דשא וצמחייה, פשוט מקסים. כמובן שאת הפיקניק ניתן לקיים בדרך המסורתית על האדמה, אבל אפשר גם לשכור סירה קטנה ולשוט באגם עם סלסלת פיקניק, יין ומוזיקה טובה.

מטרו: ישנן מספר תחנות מסביב ליער מהן יש לצעוד כמה דקות אל תוך היער. מומלץ לבחון מה התחנה הקרובה ביותר לאזור בו תרצו לבלות

דלת הקסמים של הרובע היהודי JARDIN DES ROSIERS JOSEPH MIGNERET
כמעט כל תייר שמגיע לפריז מכיר את אזור המארה, שמוגדר היום כאחד השיקיים ביותר בעיר האורות. המארה נמצא בגדה הימנית, מזרחית למרכז פומפידו ועד כיוון הבסטיליה. האזור הזה היה בעבר לב ליבה של הקהילה היהודית וגם היום קיימים בו מוסדות של הקהילה, בתי מדרש, בתי כנסת, מוזיאון השואה ומוזיאון היהדות.

פינה ירוקה וסמויה בלב המארה (צילום: שרון היינריך)
אחד הרחובות המפורסמים ביותר במארה הוא RUE DES ROSIERS, אותו רחוב המופיע בכל רשימה של תייר צמחוני לאור דוכני הפלאפל הרבים הממוקמים בו. הרחוב הקסום הזה מלא במסעדות כשרות, דוכני פלאפל, בולנז'רי כשרה, חנויות יודאיקה ואפילו סניף של ה"מזנון" של אייל שני נמצא בסמוך אליו.

במספר 10 תמצאו כניסה לגינה קסומה שקל כל כך לפספס אם לא מכירים אותה. שמה של הגינה על שם יוסף מינרה שהיה מנהל בית ספר ממנו גורשו ילדים יהודים רבים למחנות המעבר, ומשם לאוושוויץ. מינרה גמל בלבו לסייע לכמה שיותר ילדים מבית ספרו, והשתייך לרשת מחתרתית שעסקה בהנפקת אישורים מזויפים לתלמידים שלו ולמשפחותיהם. באתר יד ושם ישנה עדות של משפחה אחת שאף העידה כי המנהל הסתיר אותם בביתו לאורך זמן רב. ב 1990 קיבל מינרה את תואר "חסיד אומות העולם".

הגינה בנויה מכמה מתחמים, לכל אחד מהם אופי אחר, האהוב עלי הוא המתחם הפנימי, בחלקה השמאלי של הגינה אם נכנסים מרחוב רוזייה. משטח דשא אינטימי יחסית, עם כמה כסאות עץ הפזורים בו, ספסלים ועצים המספקים צל בימים שמשיים. בשעות הצהריים מתמלאת הגינה בסועדים מחויכים, חלקם הגדול מחזיק מנת פלאפל ומחטט בה עם מזלג (!).

חפשו את אוכלי הפלאפל עם המזלג (צילום: שרון היינריך)
מטרו: SAINT PAUL


שלכם
שרון

מיראבל מון אמור TARTE AUX MIRABELLES

בצק פריך, קרם שקדים ומיראבלים מתקתקים (צילום: שרון היינריך)
קיץ בפריז זה לא ממש תענוג, לעתים זה אף יכול להיות קטסטרוף. לא מספיק שהעיר כולה סגורה ויש רחובות המרגישים כמו יום כיפור בישראל, הרי שגם גלי החום פוקדים את העיר. אני יודעת, זה נשמע קצת קטנוני, מה הם גלי החום הקצרים האלה לעומת חצי שנה של קיץ מהביל ולח בישראל. אבל דמיינו לכם 37 מעלות בלי מיזוג במטרו, בלי מיזוג באוטובוס או בלי מיזוג בביסטרו, רחמנא לצלן. נכון, הימים החמים האלה לא רבים, אבל כשהם מגיעים הם די מעיקים.

אם יש נקודת אור בעונה החמה, אלה הם פירות הקיץ. השווקים וחנויות הירקנים מלאים בפירות קיציים נפלאים כמו אפרסקים, אפרסקי פיתה (שטוחים כאלה ומכאן שמם), נקטרינות, משמשים עם לחי אדומה, מגוון גדול של שזיפים והמלך של הפירות, המיראבל שמופיע בשווקים בחודשים יולי עד ספטמבר. 

המיראבל הוא פרי בו פגשתי לראשונה באחד מביקורי כתיירת בפריז, ראיתי אותו במקרה באחד משווקי האוכל, ומכיוון שהוא זר לי שאלתי את הרוכל במה מדובר. מיד הציע לי האדון לטעום את הפרי הקטן והכתום ואני נשבתי כמובן, וביקשתי שקית נייר מלאה בקסם הזה. המיראבל הוא סוג של שזיף קטן שמאפיין מאוד את אזור לורין שבצרפת (מזרח צרפת, קרוב לאלזס). זו גם הסיבה שחברתי, כריסטין פרבר מגדלת בחצר ביתה עצי מיראבל שהופכים תחת ידיה הענוגות לריבת המיראבל הטובה ביותר בעולם. למעשה אחוז גבוה מגידולי המיראבל מיועדים לריבות, כמו גם למשקה בשם EAU DE VIA (מי החיים), משקה צלול שהוא מעין ברנדי של פירות.

וכך הם נראים אחרי שנקטפו מהעץ (צילום: שרון היינריך)

השילוב של בצק פריך מעולה, עם קרם שקדים עסיסי ומיראבל הוא מופלא, כך גם התוספת של המיראבלים המקורמלים המונחים על הטארט בצורה חופשית. אם אין לכם מיראבל בנמצא, אין כל בעיה לבצע את הטארט הזה עם שזיפים אחרים, עדיף קטנים.


טארט קרם שקדים ומיראבל 
רינג צרפתי בקוטר 20 ס"מ

חומרים:
בצק פריך (Pate Sucree)
170 גרם קמח רגיל
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות (עדיף קרה)
20 גרם אבקת שקדים
60 גרם אבקת סוכר
2 גרם מלח
30 גרם ביצים (כחצי ביצה תלוי בגודלה)

קרם שקדים:
90 גרם חמאה רכה מאוד (לא מומסת)
90 גרם סוכר דק
90 גרם אבקת שקדים
55 גרם ביצים (ביצה אחת בינונית)
10 גרם רום.
10 גרם קורנפלור.

כ 15 מיראבלים מגולענים וחצויים (אם אין אז שזיפונים קטנים)

מיראבלים מקורמלים:
100 גרם סוכר
כף מיץ מלימון טרי
400 גרם מיראבלים מגולענים וחצויים (אם אין אז שזיפונים קטנים)


הכנה:
בצק פריך:
1. בקערה שמים קמח וחמאה. מפוררים את החמאה עם הקמח, ויוצרים מעין מרקם של חמאה חולית (סבלאז').
2. מוסיפים את אבקת השקדים ואבקת הסוכר וממשיכים לפורר את המרכיבים ביחד לתערובת חולית.
3. בקערה קטנה טורפים את הביצה עם המלח ויוצקים לתוך התערובת החולית, לשים עד לקבלת בצק אחיד (לשים כמה שפחות). מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
4. באמצעות מערוך, מרדדים את הבצק לעלה בעובי של 3 מ"מ.
5. מניחים את עלה הבצק בתוך רינג המונח על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מהדקים את הבצק לרינג ומסירים שאריות באמצעות סכין. מחוררים את הבצק באמצעות מזלג, או יוצרים פסים דקים באמצעות סכין כדי שלא יתנפח באפייה.
6. מכניסים לתנור שחומם מראש ל 170 מעלות צלזיוס ל 10 דקות. מוציאים ומצננים בטמפ' החדר.

קרם שקדים:
7. באמצעות מטרפה ידנית או מיקסר, מקציפים חמאה, סוכר ואבקת שקדים. מוסיפים ביצים, אלכוהול וקורנפלור ומערבבים עם מרית (לא בהקצפה). 
8. אחרי שהקלתית התקררה, מורחים עליה את קרם השקדים, כך שתיווצר שכבה עבה של קרם שקדים.
9. מניחים מעל קרם השקדים כ 20 - 30 חצאי מיראבל, מסדרים אותם כך שבכל ביס נתקל בפרי. אין צורך להשקיע אותם בתוך הקרם, הוא בכל מקרה יעטוף אותם באפייה.
10. מכניסים את הטארט לתנור שחומם מראש לטמפ' של 170 מעלות צלזיוס לכ 25 דקות, עד שפני הטארט מזהיבים והוא יציב. מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.

מיראבלים מקורמלים:
11. מחממים סוכר במחבת עם תחתית עבה.
12. אחרי שהסוכר הופך לקרמל נוזלי בצבע ענברי, מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים קלות,
13. מוסיפים את המיראבלים ומערבבים לזיגוג מלא.
14. יוצקים את המיראבלים המקורמלים על הטארט וטורפים :-)

*ניתן להגיש עם גלידת וניל או עם קרם שאנטיי (שמנת מוקצפת עם וניל).

ואחרי הקרמול, מעדן (צילום: שרון היינריך)

בתיאבון
שרון

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *